השוק הצף דמנואן סדואק
השוק הצף המפורסם של תאילנד, כ-100 ק"מ ממערב לבנגקוק, סירות עמוסות פירות ואוכל בתעלות. חינם להסתכל, סירה 150-300 באט לאדם, פעיל 07:00-12:00. תכלס: הפך מאוד תיירותי ויקר, וכדי לצלם בלי המוני סינים תצטרכו להגיע לפני 09:00. אם יש לכם גמישות — אמפווה (שעתיים מבנגקוק, שישי-ראשון אחה"צ) הרבה יותר מקומי, זול ועם גחליליות בלילה.
השוק הצף דמנואן סדואק הוא התמונה שכולם מכירים מתאילנד: סירות עץ צבעוניות עמוסות מנגו, אישה בכובע קש מבשלת אטריות מהסירה, מים חומים מלאי חיים. זה יפהפה - אבל בואו נהיה כנים: זה גם הפך לאחת המלכודות התיירותיות הגדולות בתאילנד. הנה כל מה שצריך לדעת כדי להחליט אם זה בשבילכם.
האמת התכלסית
דמנואן סדואק נמצא כ-100 ק"מ מבנגקוק - שעה וחצי עד שעתיים נסיעה לכל כיוון. הוא הפך מאוד תיירותי: המחירים גבוהים פי 3-4 ממה שהייתם משלמים ביבשה, יש לחץ לקנות, ובשעות הצהריים זה פקק תנועה של סירות עם תיירים. אבל - אם תבואו לפני 09:00, לפני שהאוטובוסים מגיעים, עדיין יש קסם אמיתי באוויר.
מחירים - דעו למה לצפות
| פריט | מחיר משוער |
|---|---|
| שכירת סירה (paddle boat) | 150-300 באט לאדם |
| סירה ממונעת פרטית | 500-1000 באט לסירה |
| פרי / אוכל מסירה | פי 3-4 ממחיר רגיל, התמקחו |
| טיול מאורגן מבנגקוק | 300-700 באט |
הימנעו מ"הצעות" של סירות ממונעות במחירי שמיים. תמיד סגרו מחיר מראש ובכתב/בסכמה ברורה לפני שעולים. ויזואלית - הסירות החותרות (לא הממונעות) הן היפות לצילום, ושקטות יותר.
איך מגיעים
- סיור מאורגן מבנגקוק (300-700 באט) - הכי פשוט, לרוב משלב את שוק הרכבת מאקלונג.
- עצמאית: ואן מ-Southern Bus Terminal (Sai Tai Mai) לדמנואן סדואק, כ-1.5-2 שעות, 80-100 באט.
- צאו מבנגקוק לא יאוחר מ-06:30 כדי להגיע לפני האוטובוסים.
אלטרנטיבה טובה יותר: אמפווה
אם אתם רוצים שוק צף אותנטי יותר ופחות מלאכותי, שקלו את שוק אמפווה (Amphawa) - קרוב יותר, פעיל בעיקר בסופי שבוע אחר הצהריים-ערב, יותר מקומי, אוכל ים מעולה ואפילו סיור גחליליות בלילה. הרבה ישראלים מעדיפים אותו. עוד אופציה: שוק טאלינג צ'אן, הכי קרוב לבנגקוק (30 דקות) ומקומי יחסית.
טיפים לצילום
אפשר לשלב את דמנואן סדואק עם שוק הרכבת מאקלונג באותו בוקר - שניהם באותו אזור מערבית לבנגקוק. רוב הסיורים המאורגנים מחברים בין השניים, וזה הגיוני בגלל המרחק מהעיר. תכלס: אם כבר נוסעים שעתיים, עשו את שניהם באותו יום.
כמה זמן להקדיש
השוק עצמו הוא חוויה של שעה-שעה וחצי בלבד - בעיקר סבב סירה ומעט קניות. הבעיה היא הנסיעה: 1.5-2 שעות לכל כיוון. לכן זה לא 'אטרקציה של שעה' אלא יום שלם שכדאי לנצל - בדיוק למה שווה לשלב את שוק הרכבת מאקלונג באותו מסלול.
היסטוריה קצרה
התעלות (קלונגים) של דמנואן סדואק נחפרו בימי המלך ראמה הרביעי באמצע המאה ה-19 כדי לחבר בין נהרות ולשמש כ'כבישים' של אזור חקלאי. השוק הצף היה במשך דורות הדרך האמיתית שבה חקלאים מכרו תוצרת - עד שכבישים ומכוניות הפכו אותו למיותר כלכלית. מה שנשאר היום הוא בעיקר הצגה משומרת לתיירים, וזו הסיבה למחירים המנופחים. הידיעה הזו עוזרת לכוון ציפיות.
טעויות נפוצות
- להגיע אחרי 09:00 - אז זה פקק סירות תיירותי בלי קסם
- לקנות אוכל/פרי מסירה בלי לשאול מחיר - פי 3-4 ממחיר רגיל
- לעלות לסירה ממונעת בלי לסגור מחיר מראש בכתב
- להאמין שזה החוויה האותנטית - אמפווה או טאלינג צ'אן אותנטיים יותר
הכי שווה לצלם
- סירות החתירה הצבעוניות העמוסות פירות - בבוקר מוקדם, בלי המונים
- מבשלת אטריות סירה (boat noodles) על הסירה עם כובע הקש
- מבט-על מהגשרים שחוצים את התעלה - פרספקטיבה יפה על השוק
טיפ לישראלים: אם כבר נוסעים שעתיים מערבה, עשו את היום שלם וחכם - דמנואן סדואק לפני 08:00, אז שוק הרכבת מאקלונג לזמן רכבת בצהריים, וחזרה. סיור מאורגן שמחבר את שניהם (300-700 באט) חוסך כאב ראש לוגיסטי ולרוב משתלם יותר מעצמאי.